המחשבות שלנו הן בסך הכל עוד אחד מהחושים שלנו. 

הבודהיסטים מחשיבים את המחשבות/מיינד/מוח/ראש כעוד אחד מששת החושים שיש לנו, זהו החוש השישי אחרי ריח,טעם,ראיה,מגע,שמיעה. 

זה בסך הכל עוד כלי שקולט מהעולם רשמים ונותן לנו תמונת מצב 

בדיוק כמו חוש הריח שקולט עבורנו ריחות ומפרש לנו אם משהו טוב לאכילה, אם יש שריפה, אם יש משהו נעים באזור. 

חוש הראיה שקולט לנו מראות וכך אנו מבחינים בסכנה או בדבר טוב. 

כך גם המחשבות שעולות, זוהי בעצם רק פרשנות שלנו למציאות שמתרחשת. 

חשוב לזכור, זוהי רק פרשנות שלנו. זוהי לא המציאות כמו שהיא. 

לכל חוש יש אזור במוח שאחראי עליו. המוח נותן את ניתוח תמונת המצב. 

הוא מבסס את המסקנות שלו על ידע קודם שכבר נמצא אצלו. 

אם נראה נחש, יכול להיות שמייד נפחד כי במוח יש מידע שאומר שזה מסוכן, ראינו כבר תוכניות טבע על נחשים ארזסיים, שמענו שאנשים מתו ולכן נפחד. 

ויכול להיות שלא נפחד, כי אנחנו מכירים את הנחש הזה, ומגיל אפס אנחנו משחקים עם נחשים כי ההורים שלנו גידלו כאלה בבית.  

אז הפרשנות שלי תהיה שונה בהתאם לכל מידע קודם שנמצא אצלי. 

בעצם כך כדאי שנתייחס למחשבות שלנו. בסך הכל עוד חוש, עוד כלי, שעוזר לנו להתמצא בעולם. 

אבל, זוהי רק פרשנות אחת מתוך איןסוף פרשנויות ונקודות מבט שיכולות להיות, זוהי לא המציאות כמו שהיא. 

זה אומר, שיש באפשרותי לבחור אם הפרשנות הנוכחית למצב הנוכחי, מתאימה לי. אם היא מועילה לי והאם אני מרגיש טוב בגללה. 

אם לא, אני יכול לעצור ולתת פרשנות אחרת למצב. 

זה יכול להאיר דרכים שונות לפעולה ולשחרר אותנו מהאחזות וההזדהות עם המוח והמחשבות שלנו. זה משחרר. 

אבל יש לזכור, שבניגוד למה שמקבול לחשוב, הרגשות באים לפני המחשבות. 

אנו באים במגע עם העולם, מתעורר בנו רגש, שזה בעצם סוג של אנרגיה, ואז המוח מפרש את הרגש ואת המצב ועולה מחשבה. 

זה אומר שאם נשנה מחשבה שעולה, זה לא ישפיע על הרגש, כי הוא כבר התעורר לפני. 

אז איך כן אפשר להשפיע על הרגשות? 

אי אפשר להשפיע ולשנות רגש שכבר עלה. 

הרגשות עולים מהתת מודע, וקורים בגלל קארמה, שזה בעצם כל ניסיון העבר שלנו בשילוב גנים ודנ”א 

מה שכן אפשר, הוא להתבונן ברגש שעולה, בלי להאחז בו, בלי להעצים אותו, בלי לבנות עליו סיפור נוסף. 

על זה בעצם דיבר הבודהה וזה היה דבר חכם מאוד לדעתי. 

זה הסבל עליו הוא דיבר. 

יש הרבה כאב מובנה בחיים האלה עלי אדמות. כולם פוגשים בכאב מתישהו. 

הסבל שאנו מוסיפים על הכאב הזה, הוא מיותר וניתן להעלים אותו לגמרי. 

כאשר עולה רגש, אנו רק מתבוננים בו. לא משנה אם זה רגש של שמחה, עצב, כעס, צער. 

אנו נותנים לו לעלות ולהעלם.כך אנו לא נאחזים, לא יוצרים עוד סבל. 

גם שאנו נאחזים ברגש נעים, אנו יוצרים סבל. כי סופו של הרגש להעלם, כמו כל דבר, וכמה שננסה יותר להאחז בו, כך הפרידה ממנו תהיה יותר כואבת. 

אז לסיכום אנו יכולים להשתחרר כך: 

להבחין ברגשות כאשר הם עולים, הם לא בשליטתנו. 

לתת להם לחלוף. לא להוסיף סבל על ידי מחשבות ופרשנויות. 

להבחין במחשבות שעולות בעקבות הרגשות. 

להבין שהמחשבה שעלתה הינה רק נקודת מבט אחת מתוך אין סוף למצב הקיים ולרגש שהתעורר. 

להחליט אם נקודת המבט מתאימה לי או לא ולבחור אחרת שארצה. 

לבחור בדרך פעולה מיטיבה ולא מבוססת על האגו הצר והקטן שלי ועל ידי כך ליצור קארמה טובה לי ולעולם בכלל. 

נמסטה