הצלחה / כשלון? או עוד משהו שיכול לעזור לנו להרגיש יותר טוב.

ידידה שלי , שמתאמנת יוגה, אמרה לי השבוע, שהיא אינה מרוצה מכך שהיא לא מצליחה לעשות כמה תנוחות מסוימות כמו שצריך.

אז שאלתי אותה, מה יחשב הצלחה מבחינתה?

היא החלה להסביר, שהחזה יגיע בדיוק לנקודה מסוימת, והראש יהיה במנח מסוים, ומשקל הגוף יהיה קדימה וכו'.

אז אני המשכתי לציין עוד נקודות שהיא שכחה, ולחקור עוד לגבי העומק והמנח של כל איבר ואיבר שמשתתף בתנוחה.

לבסוף לא יצאנו מזה...יכולנו להמשיך ולדבר על התנוחה והשיפורים שאפשר לעשות בה עד אין סוף...

אז מה הסיפור כאן ואיך זה קשור לחיי היום יום שלנו?

למוח שלנו יש נטיה מסוימת (יש לו הרבה נטיות ליתר דיוק...) למדוד דברים.  ככה הוא בנוי. הוא כמו מחשב, שמודד עצמים, משווה בין דברים ומחשב חישובים שונים ומשונים.

ככה המוח מנסה להכניס סדר בעולם שמסביבנו. הוא אומר לנו שהמכונית נוסעת 40 קמ"ש, אני שוקל 75 ק"ג, והתפוח הזה יותר אדום מהתפוח שלידו.

אך במציאות, הדברים מתנהלים בצורה שונה. הדברים משתנים באופן תמידי. אין דבר שנשאר קבוע אפילו לרגע אחד. שום דבר!

גם שכתוב שהטמפרטורה היא 30 מעלות, זה לא בדיוק ככה. אם נשתמש באמצעי מדידה מדויקים, נראה שהטמפ' משתנה מרגע לרגע.

אם נשים מצלמה 24 שעות מול תפוח, במשך כמה שבועות, ונפעיל בהילוך מהיר, נראה היטב את תהליך הריקבון שלו. אז מתי הוא בדיוק מתחיל להירקב? האם אפשר להצביע על הנקודה הזו?

לא, אי אפשר, כי אין נקודה כזו. התפוח נמצא בתהליך של גדילה וריקבון באופן תמידי. הוא משתנה תמיד.

כמונו, כמו הגוף שלנו. התאים בגופנו מתחלפים ומשתנים מרגע לרגע. אפשר להגיד שאנחנו לא אותו בן אדם בשום רגע!

אבל המוח שלנו, עובד אחרת. הוא אומר לנו שזה הגוף שלנו, ככה הוא, סטטי. וזה תפוח. ככה הוא, סטטי. וזו הטמפ', ככה היא, 30 מעלות.

ואם איננו מבינים ומודעים לדרך הפעולה הזו של המוח שלנו, אנחנו יכולים לגרום לעצמנו הרבה סבל מיותר. כיצד?

גם לנו כבני אדם, יש נטייה למדוד את עצמנו, את ההשגים שלנו ואת מקומנו בחיים, בדרך כלל במונחים של הצלחה או כישלון. הצלחתי להשיג קידום בעבודה! הצלחתי לאפות את העוגה הזו! נכשלתי בטסט!

אבל כל ארוע כזה, אפשר לבחון לעומק ולראות שאין לזה באמת סוף...

לדוגמא אז קודמתי בעבודה. מתי זה הצלחה? בתפקיד הבא? הרי אחרי שקיבלתי את התפקיד הבא, יהיה עוד תפקיד אחריו. ועוד אחד אחריו. אז מתי אני אסתכל על זה כהצלחה? מתי אני אוכל לשבת בנחת ולהגיד שזהו ,הצלחתי!

גם דבר שנראה ככשלון מוחלט, כמו כשלון בבחינה, קיבלנו ציון נכשל, חותמת רשמית של כשלון, האם זה באמת כשלון?. המילה כשלון היא רק הגדרה, מילה , ואין לה קשר באמת למציאות. הרי במהלך הלימודים לבחינה, צברתי ידע ונסיון, אז זו לא נחשבת הצלחה?

זאת אומרת, ההגדרות שלנו של הצלחה וכישלון, אינן מסונכרנות עם המציאות. המציאות היא תהליך, היא לא דבר שניתן למדידה אמיתית. אם אנחנו רוצים לחיות בשלווה, עדיף לנו לראות את הדברים כמו שהם ולהיות יותר במצב של זרימה , מאשר השוואה ומדידה.

ובחזרה לידידה שלי ולתירגול. ביוגה כל תנוחה היא תהליך. אירוע משתנה וזורם. ללא סוף וללא התחלה. עם עומק אין סופי.

גם באימוני כושר, שנראים לפעמים כמו משהו שניתן למדידה, כי יש ספירות ומשקלים מדויקים. גם כאן, כמו בכל דבר, יש אין סוף לכל תרגיל ולעומק שאפשר להגיע בו.

טוב שיהיה לנו איזה יעד, כיוון. הדבר הזה יכול להניע אותנו ולתת לנו מוטיבציה. ובכלל לככן את המוח חסר המנוחה שלנו.

אבל כדאי שנבין, שהיעד הזה הוא רק כיוון, לא דבר מוחשי וניתן למדידה. דבר שאינו נגמר. רק כדי לכוון אותנו.

בשביל זה אנחנו מתרגלים מדיטציה. בשביל לראות את הדברים כמו שהם. את ההישתנות הבלתי פוסקת, שלנו ושל העולם.

כשאנחנו מתחילים להתחיל לראות את הדברים בצורה הזו, הזורמת ומשתנה ,ופחות למדוד ולתת ציונים, אנו נתחיל גם להרגיש יותר טוב.

ובכלל, זכרו, שזו מצווה גדולה להיות בשימחה! מעבר לכל הפילוסופיות והתירגולים, תמיד נסו לעשות כמה שיותר דברים שאתם אוהבים לעשות. לא משנה מה זה!

שתפו את חבריכם והצטרפו אלינו לתרגולי יוגה ומדיטציה בזום. באחד אנחנו חוקרים את הגוף ובאחד את הנפש.

נמסטה 🙏