ישנם גבולות בעולם הזה. יש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות. או שאנחנו מאמינים שאנחנו לא יכולים לעשות בכל אופן. בכל תחום אפשרי, מעסקים , מערכות יחסים ועד פעילויות פיזיות. אבל זוהי רק אמונה. אנחנו מאמינים שהמציאות בנויה ככה ולכן אנחנו לא יכולים לשנות אותה. אך ברגע שמבינים שהגבולות שציירנו הם רק דמיוניים, אז אין כבר גבול ליכולת שלנו.

פעילות גופנית זה תחום מעולה להרחבת גבולות. על ידי אימון אפשר להגיע לדברים שלא חלמנו שנצליח אי פעם. מה שפעם היה בגדר בלתי אפשרי, אחרי מספיק אימונים, כבר נהיה קל.

לדוגמא שכיבות שמיכה או עליות מתח. יש אנשים, במיוחד נשים, שבשבילן התרגילים האלה זו משימה בלתי אפשרית. אבל פגשתי בחיי כבר מספר גדול של מתאמנות שלאחר תקופה מסוימת, כבר עשו שכיבות שמיכה  או עליות מתח ללא מאמץ. הגבולות שלהן הורחבו.

איך זה מתקשר לשחרור? כל אדם והאמונות המגבילות שלו. לא משנה באמת מהי התוצאה שמגיעים אליה, כי הרי אין גבול לתוצאות, הן תמיד יכולות להשתפר. גם שיאי גינס נשברים פעם בכמה שנים.

מה שבאמת משנה, זו ההתמדה והאימון. הדרך על מנת להרחיב את הגבול. רק כדי להגיע להבנה הפנימית שהכל בראש שלנו, ואין גבול באמת. כל אדם וההתקדמות שלו. גם אדם , נכה בכל גופו שיכול רק להזיז את האצבע, גם הוא יכול להרחיב את הגבולות שלו, אולי הם נראים מצומצמים יחסית לאנשים אחרים, אך מה שמשנה זה מה הם בשבילו, וכל עוד הוא נמצא בתהליך של נסיון להרחיב את הגבולות האישיים שלו, הוא גם לאט לאט משתחרר.

ממה אנחנו משתחררים? מה זה השחרור הזה? אנחנו חיים בתוך כעין כלא פנימי. כלא עם קירות בלתי נראים, שמסמנים לנו מה אנחנו יכולים ומה לא. לכל אדם יש את הכלא האישי שלו, שנבנה במהלך השנים והושפע מהמון גורמים, סביבה, משפחה, גנים ונסיבות.  אך הכלא הזה הוא לא אמיתי, אין באמת דבר שמגביל אותנו או מפריד אותנו משאר העולם.

אז לסיכום, פעילות גופנית היא דרך מצוינת להגיע לשחרור הנפש על ידי הרחבת הגבולות שלנו. לא משנה לאן אנחנו מגיעים , כל עוד אנחנו ממשיכים וממשיכים, בהקשבה לגוף וללא מאמץ מוגזם, הכל בזרימה עם עצמנו ומה שקורה.