תוך כדי תנוחת יוגה, אני גם משתרש לתוך האדמה, אני מפעיל מעט כח, מבזבז אנרגיה, כדי לדחוף לתוך האדמה. וגם מהצד השני אני מתארך כלפי מעלה, שוב שולח אנרגיה ללמעלה.
ואז אני כמו צינור. לא שומר שום דבר בתוך עצמי. אני מקבל אנרגיה ומעביר אותה הלאה.
אין בי האחזות. ואני חושב שזה בעצם שחרור.
אנשים עם פוסט טראומה, יש בתוכם אנרגיה עצורה. וכאשר היא משתחררת, יש ריפוי.
ברפואה הסינית, אומרים שתקיעות אנרגטית, גורמת למחלות, ומנסים לשחרר אותה.
אז דרך עבודה עם הקטבים, של השתרשות והתארכות, מאמץ ואי מאמץ, נוצר שם שקט, הומואסטזיס.זה שחרור. בין יין ויאנג. המרחב המסתורי, שבו נוצרת תובנה.